|
|
בבבא מציעא דף ג' עמוד ב' "ופיו אין מחייבו ממון והא הודאת בעל דין כמאה עדים דמי" כיצד יכלה הגמרא לטעון שהודאת בעל דין כמאה עדים?הרי אם יבוא אליי חברי בתביעה שאני חייב לו אלף שקל,אז כדי להתחכם אני אומר לו שאני מודה שאני חייב לו רק 500 ועצם הודאתי כאילו מאה עדים מעידים שאני חייב רק 500.לא מבין את ההגיון שעומד מאחורי הטענה הזו ולמה היא באה בכלל,כיצד יוכל אדם להודות על משהו שהוא לא חייב,זה כאילו הודאה פיקטיבית,לא קיימת. זה כמו להגיד-אני מודה שאני לא חייב מליון שקל לחבר-אז זה שקול כמאה עדים שאני לא חייב לו מליון שקל? |
טוען....
• הודעה ראשית
օ הודעה ראשית ללא תוכן
• תגובה להודעה
օ תגובה להודעה ללא תוכן
☼ הודעה חדשה
הודעה שנצפתה
הודעה נעוצה
סימון משתמשים: משתמש מחובר מומחה מנהל תקנון הפורום
הודעה נעוצה
סימון משתמשים: משתמש מחובר מומחה מנהל תקנון הפורום