נאמר בספר ויקרא פרק ה פסוקים יד-טז: " נֶ֚פֶשׁ כִּֽי-תִמְעֹ֣ל מַ֔עַל וְחָֽטְאָה֙ בִּשְׁגָגָ֔ה מִקָּדְשֵׁ֖י יְהוָ֑ה וְהֵבִיא֩ אֶת-אֲשָׁמ֨וֹ לַֽיהוָ֜ה ‏אַ֧יִל תָּמִ֣ים מִן-הַצֹּ֗אן בְּעֶרְכְּךָ֛ כֶּֽסֶף-שְׁקָלִ֥ים בְּשֶֽׁקֶל-הַקֹּ֖דֶשׁ לְאָשָֽׁם: וְאֵ֣ת אֲשֶׁר֩ חָטָ֨א מִן-הַקֹּ֜דֶשׁ יְשַׁלֵּ֗ם וְאֶת-חֲמִֽישִׁתוֹ֙ יוֹסֵ֣ף ‏עָלָ֔יו וְנָתַ֥ן אֹת֖וֹ לַכֹּהֵ֑ן וְהַכֹּהֵ֗ן יְכַפֵּ֥ר עָלָ֛יו בְּאֵ֥יל הָאָשָׁ֖ם וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ: וְאִם-נֶ֙פֶשׁ֙ כִּ֣י תֶֽחֱטָ֔א וְעָֽשְׂתָ֗ה אַחַת֙ מִכָּל-מִצְוֹ֣ת יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֖ר ‏לֹ֣א תֵעָשֶׂ֑ינָה וְלֹֽא-יָדַ֥ע וְאָשֵׁ֖ם וְנָשָׂ֥א עֲוֹנֽוֹ: וְ֠הֵבִיא אַ֣יִל תָּמִ֧ים מִן-הַצֹּ֛אן בְּעֶרְכְּךָ֥ לְאָשָׁ֖ם אֶל-הַכֹּהֵ֑ן וְכִפֶּר֩ עָלָ֨יו הַכֹּהֵ֜ן עַ֣ל ‏שִׁגְגָת֧וֹ אֲשֶׁר-שָׁגָ֛ג וְה֥וּא לֹֽא-יָדַ֖ע וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ: אָשָׁ֖ם ה֑וּא אָשֹׁ֥ם אָשַׁ֖ם לַיהוָֽה:".‏


להבנת מהי מעילה נביא מקצת מֵעִנְיָנֶיהָ:‏

‏1.‏ דין מעילה קיים מדין תורה רק כאשר האדם עושה שימוש ברכוש ההֶקדש בשוגג (מוציא רכוש מרשות ההקדש, ‏או נהנה ממנו בשווה פרוטה), ואז על המועל להוסיף חמישית על סכום קרן המעילה וגם להביא קרבן "אשם ‏מעילות" שהוא אַיִל (כבש זכר) בן שנתיים. ‏
‏2.‏ מכירת נכסי הקדש היא פעולה האסורה מהתורה.‏
‏3.‏ בקרבנות המוקטרים כָּלִיל, כמו: עולה, מנחת חביתין, מנחת כהן, פרים ושעירים הנשרפים - יש דין מעילה מרגע ‏הקדשת הקרבנות עד שנעשית בהן המצווה.‏
‏4.‏ בקודשי קודשים: חטאת ואשם ושני כבשי עצרת המוקרבים לזבח שלמים יש דין מעילה מרגע שהוקדשו עד ‏זריקת דמם - הואיל ונאכלים לכהנים אינם נחשבים "קודשי ה'".‏
‏5.‏ בקודשים קלים: שלמים שאינם שני כבשי העצרת, בכור בקר או צאן, מעשר בהמה וקרבן פסח - אין בהם ‏מעילה לפני זריקת דמם, והמעילה היא רק באימורים שהוקטרו - הואיל ונאכלים לבעליהם - אינם נחשבים ‏‏"קודשי ה'".‏
‏6.‏ קודשי בדק הבית - כמעט בכול קודשי בדק הבית יש מעילה. ‏
‏7.‏ במעילה מהתורה על המועל להוסיף חמישית על סכום קרן המעילה וגם להביא קרבן. ‏
‏8.‏ העושה בזדון שימוש בנכסי ההקדש לוקה ומשלם רק מה שמעל ולא מוסיף חומש (ויש גם דעה שחייב מיתה ‏בידי שמיים). ‏
‏9.‏ המועל בשוגג מביא איל (כבש זכר) בן שנתיים בשווי של לפחות שני סלעים (=שקלים), , לקרבן הנקרא "אשם ‏מעילות", ומשלם את שווי המעילה בתוספת רבע מערך המעילה ("חומש מלבר" - חמישית על סכום קרן ‏המעילה). ‏
‏10.‏ הקדש יוצא לחולין לאחר המעילה בו.‏
‏11.‏ מי שהזיק לנכסי ההקדש משלם רק את הקרן ואינו בדין מעילה. ‏
‏12.‏ אם ההנאה או ערך ההוצאה מרשות ההקדש הוא פחות משווה פרוטה - אין מעילה (אבל אסור לעשות כן).‏
‏13.‏ ‏"קודשי המזבח וקודשי בדק הבית מצטרפין זה עם זה למעילה" - מי שנהנה בפחות משווה פרוטה מ"קודשי ‏המזבח" ובפחות משווה פרוטה "מקודשי בדק הבית" - ושתי ההנאות יחד מצטרפות לשווה פרוטה - מתחייב ‏בדין מעילה.‏
‏14.‏ שלא כמו בדיני התורה האחרים בהם קובע הכלל ש״אין שליח לדבר עברה״ והשליח הוא המתחייב בדין ‏העברה - במעילה ״יש שליח לדבר עברה״ – ולכן המשלח הוא המתחייב בדיני מעילה ולא השליח.‏
‏15.‏ מסכת מעילה בתלמוד הבבלי עוסקת, בעשרים ואחד דפיה, בדין המועל בהקדש. בתלמוד הירושלמי אין מסכת ‏מעילה.
(מתוך מחברתי).‏