הרמב"ם (שגגות ה,ו) כותב שהטעם לחיוב חטאת בשוגג, הוא "שהשוגג היה לו לבדוק ולדקדק ואילו בדק יפה יפה ודקדק בשאלות לא היה בא לידי שגגה ולפי שלא טרח בדרישה ובחקירה ואחר כך יעשה צריך כפרה". כיצד ניתן להבין את דעת רב ושמואל (וחכמים בברייתא - שבת סח:) המחייבים תינוק שנשבה חטאת אחת על כל סוג עבירה? או במילים אחרות, כיצד יש להבין את מחלוקת האמוראים - רב ושמואל מחד ור"י ור"ל מאידך - בדין תינוק שנשבה?