בגרסה לפנינו מופיע "ושלהן הייתה ושל שביעית הייתה".
בפשטות משמע שהכלכלה עם הפירות היו כבר של האחיות (לא ברור אם נלקטו מהאילן שלהם או משל אחרים).
ולפי זה הרי הכלכלה והפירות הינם גזל ממש ולא משנה כלל שזו שביעית.
אך הגמ' מבינה הפוך, שהפירות היו משלהן, כלומר מהאילן שלהם, והמקדש הוא שליקטם, אך הם שלו ולא גזל כי זו שביעית והפירות הפקר.

(וראה כאן הערה 4 מה שכתב הריטב"א. ולכאורה גם יש לדקדק הכלכלה עצמה של מי הייתה, בנפרד מהפירות שביעית. וראה כאן שדן בכך)

וזה לא מסתדר כ"כ עם הגרסה שלפנינו.

ובירושלמי הוכיחו ממשנה זו בדיוק ההיפך מסוגייתנו שאכן מקודשת בגזל.
"אמר רבי חייה בר בא את ש"מ מקדשין בגזילה ומקדשין בפירות עבירה".
אמנם יש ראשונים שהגיהו שם 'אין' מקדשין בגזילה.

אך בכתבי יד של המשנה הלשון שונה וכנראה היא המדויקת והמתאימה יותר:
כלכלה של תאנים משלהם הייתה ושל שביעית הייתה
ועוד נוסח: משלהן היית ושל שביעית היית.
כלומר התאנים נלקטו מעץ של האחיות אך אין זה גזל רק כי שביעית היית.
ולפי זה אתי שפיר הבנת הגמ'.