היום אנו לומדים בדף: ‏"...הרי מי שהיה מזה, ונתזה הזאה על פיו, רבי אומר: היזה, ‏
וחכמים אומרים: לא היזה"
‏למסקנה בדף של היום לומדים שמספיק שתגיע כמות כלשהי של מי חטאת לכל מקום בעור הנטהר ,אבל לא על לשונו, כדי לטהרו .

מִטֶּבַע הזאת המים שאינם נופלים תמיד על המקום הרצוי.....

.... אך האם די בהזאה ללא כוונה כדי לטהר אדם או כלים שנטמאו?

בקובץ המצורף תמצא:

=מה אם כוונת המזה להזות על אדם אך ההזאה נפלה‎ ‎על‎ ‎דבר‎ ‎שאינו‎ ‎מקבל‎ ‎טומאה‎ ?‎‏ומה עם שארית המים שבאזוב?

=מה אם כוונת המזה להזות על דבר‎ ‎שאינו‎ ‎מקבל‎ ‎טומאה אך ההזאה נפלה על אדם ‏שיש בו דין טומאה? ‎‏ומה עם שארית המים שבאזוב במקרה זה?

=מהי כמות מי החטאת שצריכה להיות בכלי?