הלימוד הנ"ל מזכיר מאד את הלימוד המופיע במסכת יומא סב,ב גבי שני שעירים , שני כבשי מצורע ושני ציפורי המצורע החייבים להיות זהים על מנת לקיים את המצווה לכתחילה (רמב"ם הל' ט.צרעת יא,ח).
מדוע לא נפסק כרב אושעיא עפ"י אותו העיקרון של השיוויון במיוחד לאור הפסוק "ומתו גם שניהם" ?
יתר על כן , מחלוקת רבי אושעיא ורבי יוחנן עוסקת בשני מצבים שונים , רבי אושעיא עסק באיסור אשת איש ורבי יוחנן מביא פסוק באונס , מה הקשר בין שתי הדעות לאור הפסוקים המביאים להוכחת כל צד ?