"אמר ליה עולא לרב נחמן, ואמרי לה רב נחמן לעולא". מה זה משנה מי אמר למי?

וגם אחר כך, במחלוקת "כשר ותעשה" או ,כשר ולא תעשה", לגבי הזוג האחרון, רבה ורב יוסף, "ואיכא דאפיך להו". כלומר שרבה הוא שאומר "כשר ותעדה" ורב יוסף הוא האומר "לא תעשה. מה זה משנה?

אמנם יש ספרי (דברים, י"ט, י"ד): מנין למחליף דברי רבי אליעזר בדברי רבי יהושע, ודברי רבי יהושע בדברי רבי אליעזר - לומר על טהור טמא ועל טמא טהור, שהוא עובר בלא תעשה? תלמוד לומר לא תסיג גבול", אך נראה לי שאיש ממוני המצוות לא מנה זאת...

ועדיין, עם כל חשיבות העברת המסורת מי אמר מה, הרי בעת עריכת הגמרא, מדוע לא הושמטו ה"איכא דאמרי", ואם תאמר לא חשו לדקדוק כזה או שנטרפה השעה - האם היום, לנו כלומדים, יש נפקא מינה?