נט.

א. ומינאי דידי מנו ברישא. רש"י מביא שי"א שהיה בינוני וי"א הקטן. לכאורה מוכח שהיה הקטן שהרי אמרו בסמוך נפשות מהצד והיינו הקטן, ואמרו דבי רבי כל מניינם מהצד.

ב. תורה וגדולה. פירש רש"י עושר. לכאורה מהדוגמאות דלהלן היה משמע יותר גדולה היינו הנהגת הדור.

ועוד נראה שכל השותפים כאן, הם שותפים בתורה למנהיג הדור היחיד, מלבד נחמיה והונא בר נתן שנראה טפי שהיו שותפים להנהגה ואכמ"ל. (לגבי הונא עיין תוס' שנראה קצת שכונתם לפרש הקושיא מהונא אחרת לגמרי מכל שאר הקושיות, דהיינו שהקשו מדוע לא מנו גם אותו. ויל"ע)

ג. כבר שית כבר שב וכו'. לכאורה היינו לפי חורפיה, ואם כולם מודים לכולם שהכל לפי חורפיה, היה לכולם לומר כבר שית כבר עשר.

ד. לאשר על המלתחה. מחדשי השפה לקחו מכאן שמלתחה זה מקום ריכוז בגדים. אמנם חז"ל פירשוהו במובן של בגד מסויים.

נט:

ה. עני המנקף. יל"ע אי דיברו בהווה או באמת תיקנו כן רק כשהמנקף עני.

ו. וקדשתו, לכל דבר שבקדושה. יש לציין שרש"י על התורה מביא תו"כ שדורש וקדשתו היינו לכפותו על מצוותיו. ו"מקדוש יהיה לך" דורש לכבדו. ראיתי פעם מישהו מכבד כהן ת"ח תוך כדי הפטירו "וקידשתו", אמר לו הכהן "אל תרביץ לי"... מ"מ באמת כך שגור בפי העולם על פי הסוגיא כאן שהיא דרשה חלוקה על התו"כ הנזכר.