בימי החורבן רק את רבי צדוק רפאו כפי שרפאו - בהדרגה. בסופה של השואה, כשיצאו ישראל הניצולים ממחנות הריכוז והמות, רק מי שנהג כך ניצל ומי שהתנפל על אוכל לאחר ההרעבה הממושכת פשוט מת ( ולצערנו רבים היו, הי"ד ). סבא שלי ז"ל הקפיד מאד על ההדרגתיות באכילה, וניצלו הוא, בני ביתו ( סבתא וששת ילדיהם שיצאו מברגן בלזן ) והילדים שהציל עמו ( כמה עשרות, ברכבת מות ) וזכו לעלות ארצה. זי"ע.