אינני בקי בהליכי גיור כיום, אך כאשר אדם משחרר את עבדו הוא לא רק יוצא לחרות אלא גם נכנס לקהל ישראל, ואמנם גם כאשר הוא נקנה לעבד על אדונו לאלצו לקבל על עצמו תורה ומצוות כאשה, אבל הרי אם עובר רק זמן קצר מאד מקנייתו לשחרורו הרי זה בפועל מין הליך גיור פרטי ללא פיקוח בי"ד וללא תקופת לימוד מחייבת כנהוג בימינו. הכיצד אפשרו זאת ? ומה היחס כיום להליכי גיור שכאלו מצד הפוסקים ובתי הדין ?