יתכן שהערה זו ראויה להיכתב בפורום הלשון.
בעברית, רבו המלים בעלות משמעות הפוכה בשינוי זעיר. כמו לשרש ולהשריש.
לברוח כאן בלשון תורה ובלשון חכמים פירושו לנוע ממקום למקום, כמו הבורח ממקומו. ( שמא זו הסיבה שבסוף התפילה אומרים 'ברחו', כי הרבה אנשים כבר ברחו לפני הסוף ?...ואף על זה אנו אומרים 'עלינו לשבח'... )
ודווקא בתורה, שגם בה בריחה משמעה תנועה מהמקום, הבריחים נועדו למנוע כל תזוזה של הקרשים הצמודים זה לזה, כבפסוק :
וְעָשִׂיתָ בְרִיחִם, עֲצֵי שִׁטִּים, חֲמִשָּׁה, לְקַרְשֵׁי צֶלַע-הַמִּשְׁכָּן הָאֶחָד.
ולא ברור לי כיצד ניתן להם שם עצם שמשמעו הפוך לפעולה שהם עושים במשמעותה הרגילה.