'חדא מתלת גאיז תדא מתרתי לא גאיז'. בשטיינזלץ גם מובא 'הסבר פסיכולוגי' מדוע 'מקצצים' ומקצרים בדיבור. ברם בסופו של דבר הטעם הוא 'פורמליסטי' וכאילו קלוש. וכי בגלל מילה אחת שכל אחד יכול לזוכרה משנים הלכה ?
ברם 'מדגדג' לי לכתוב משהו יותר בסיסי בעניין.
אדם נוטה לחזור על 'בפני' פעמיים ולא להזכיר 'לשמה' אפילו פעם אחת, כי את עצמו האדם זוכר לשים תמיד במרכז אבל את ה'לשמה' שהיא העיקר, הוא משמיט...
אולם אשמח לקרוא הסבר מעמיק יותר משלי.