אני משער שרוב הלומדים במשנה 'זה מחנה ארון', חושבים שהכוונה למחנה הצבא בו מצוי ארון הברית עצמו בפועל, ואולם אין זה מחייב כלל. יעויין בספרי במדבר ש'מחנה ארון' הוא כינוי של חז"ל למחנה לויה, כלומר גם כאן הכוונה למחנה הלויים והכהנים בגלל תפקידם כנושאים ומלוים את הארון, אך הם קרויים כך גם כאשר אין הם לוקחים עימם את הארון עצמו בפועל למלחמה, אלא רק ארון עץ עם ספר תורה ובגדי כהונה של משוח המלחמה כולל כל שמונת הבגדים, כי גם במקרה כזה השם וכינויו מצויים בחושן המשפט ובציץ.

יש אצלי מאמר גדול בעניין הארונות שהיו עם ישראל במדבר, והוא התפרסם בשעתו ב'שמעתין' בשני חלקים, אולם מאז אני שוקד לתקנו כי התחדשו לי דברים מסויימים בסוגיה זו. אני מקווה לסיימו ולפרסמו שנית בס"ד, כשהוא מתוקן. אם מישהו מעוניין לקוראו עוד לפני סיום התיקונים יודיעני ואשתדל לשלוח אליו את הטיוטה במצבה העכשוי.

רק אציין בקצרה שלשיטת רש"י היו לשיטת רבי יהודה בן לקיש שני ארונות, אחד עם הלוחות השלמים ועם ספר התורה ואחד עם שברי הלוחות שיצא למלחמות. ולשיטת רבנן היה ארון אחד שלא יצא כמעט למלחמות. במאמר הצעתי ששיטת רש"י מבוססת על אי הבנה של המקורות ( שיש בהם שתי נוסחאות הפוכות של המחלוקת, ראה למשל בתוספתא בכתבי היד ), ובעצם לשיטת רבי יהודה בן לקיש היו שני ארונות, באחד כל הלוחות ובשני ספר התורה ( ובגדי הכהונה ) שיצא למלחמות חוץ משתים-שלוש בהן יצא ארון הברית, כמוסכם גם על רבנן, והן יריחו, פלישתים באפק ביום השני, ואולי במדין. את הראיות לשיטתי צריך לקרא במאמר, ורק אציין שהסברי אינו זהה להסבריהם ומחלוקתם הקשה של הרמב"ן ואברבנאל על שיטת רש"י ! אכמ"ל.