המקום השלישי הוא 'כשהחזירוהו למקומו' בסוף הדף. ונראה שצדק הרד"ק שמדובר בהחזרתו למקומו בעת בריחת דוד מאבשלום, כמובא בסדר עולם רבה, ולא כרש"י לקדש הקדשים במקדש שלמה ששם הכניסוהו ( לראשונה ) ולא החזירוהו. אך אם כן הם ארבעה מקומות לפחות, ויש עוד מקומות כי אם הוציאו את הארון מהמשכן ודאי שגם החזירוהו ויש עוד לא מעט מקומות כאלו, למשל לדעת מי שסובר שהוציאוהו למלחמת מדין, הרי היה זה בשנת הל"ט ליציאת מצרים וכבר היו די כהנים לשאתו, ובכ"ז לא שמענו שדווקא כהנים נשאוהו שם, וכן לדעת מי שסבר ( באחרונים ) שהוציאוהו במלחמת ישראל ובנימין בעקבות ה'פילגש בגבעה' ( ראה משך חכמה לפרשת ראה ), ואמנם לשיטת הרמב"ם מאז שנכנסו לארץ המצוה על הכהנים בלבד, כלומר הוא הבין שר' יוסי רוצה להוכיח משלשה מקומות אלו שבכל מקום מאז נכנסו לארץ נשאו הכהנים בלבד, כי אין סיבה מיוחדת דווקא בהם אם לא שהמצוה נתיחדה להם. ויש כמה ראיות לשיטת הרמב"ם, ולעת עתה אציין רק שבמסגרת מאמר שקיים בפורטל במסכת יומא על בדי הארון, ציינתי זאת ולא הארכתי. ראה מה שכתבתי שם שקיים הבדל בין נשיאת הכהנים ללויים, שהלויים נשאו את הארון כשבדין משוכים החוצה ואילו הכהנים נשאוהו כשאינם משוכים, ולכן כשהכניסו אותו למקדש, רק לאחר שהעמידוהו במקומו האריכו הבדים, ואילו נשאוהו הלויים לא היה צריך להאריך את בדיו, ולא שמענו שבאמצע העברתו מהאהל בציון לבית המקדש קצרו את הבדים ומוכח שרק הכהנים נשאוהו כל הדרך אך ממקום זה אין הוכחה שכבר מאז נכנסו לארץ התיחדה המצוה לכהנים, וזה מה שבא ר' יוסי ללמד משלשת המקומות הללו, ולא כפי שהבין רש"י והרמב"ן שרק בשלשה מקומות אלו נשאו הכהנים ושבשאר מקומות נשאוהו גם הלויים, ואכמ"ל