דרש רבי יוסי הגלילי: בשעה שעלו ישראל מן הים נתנו עיניהם לומר שירה, וכיצד אמרו שירה?
עולל מוטל על ברכי אמו ותינוק יונק משדי אמו, כיון שראו את השכינה, עולל הגביה צוארו ותינוק שמט דד מפיו, ואמרו זה אלי ואנוהו, שנאמר: (תהלים ח) מפי עוללים ויונקים יסדת עוז.

היה רבי מאיר אומר: מנין שאפי' עוברים שבמעי אמן אמרו שירה? שנאמר: (תהלים סח) במקהלות ברכו אלהים ה' ממקור ישראל. (והא לא חזו! אמר רבי תנחום: כרס נעשה להן כאספקלריא המאירה וראו).

אז למה ה' גער במלאכים שרצו לומר שירה - "מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה? אם אפילו העוללים במעי אמם אמרו שירה,

מה גרועים המלאכים שהיה אסור להם לומר שירה?