"מכאן אומר בן עזאי: חייב אדם ללמד את בתו תורה, שאם תשתה תדע שהזכות תולה לה".

והרי התנא בן עזאי מעולם לא נשא אשה - כפי שלמדנו בדף ד: "והאיכא בן עזאי דלא נסיב", וגם אם נשלים הציטוט משם: "איבעית אימא: נסיב ופירש הוה" עדיין הוא מבטל מצוות פריה ורביה !?

ראשית תשובה, לענ"ד, אפשר למצוא בדברי בן עזאי על הביקורת עליו ביבמות דף סג עמוד ב:
"תניא, רבי אליעזר אומר: כל מי שאין עוסק בפריה ורביה - כאילו שופך דמים .... בן עזאי אומר: כאילו שופך דמים וממעט הדמות, שנאמר: ואתם פרו ורבו. אמרו לו לבן עזאי: יש נאה דורש ונאה מקיים, נאה מקיים ואין נאה דורש, ואתה נאה דורש ואין נאה מקיים! אמר להן בן עזאי: ומה אעשה, שנפשי חשקה בתורה, אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים".
על גדלותו ושקדנותו של בן עזאי אנו מוצאים גם ברש"י בקידושין מט: "בן עזאי ובן זומא - תלמידים היו ובחורים ולא באו לכלל סמיכה ולא היו בימיהם כמותם בתורה כדתנן (סוטה דף מט) משמת בן עזאי בטלו השקדנים.".

על גדלותו בתורה מעיד בן עזאי על עצמו כשהוא אומר "כל חכמי ישראל דומים עלי כקליפת השום, חוץ מן הקרח הזה" כשכוונתו לרבי עקיבא! (כך מובא בכורות דף נח. : "ר"מ אומר באחד באלול ר"ה למעשר בהמה, בן עזאי אומר וכו'. תניא: אמר בן עזאי, הואיל והללו אומרים כך, והללו אומרים כך - האלולין מתעשרין לעצמן. וליחזי טעמיה דמאן מסתבר! וכי תימא לא מצי קאי אטעמייהו, והתניא, בן עזאי אומר: כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה! ").

גם את "לא תגורו מפני איש" קיים בן עזאי קיים היטב :
"תנו רבנן: בעל קרי שנתנו עליו תשעה קבין מים - טהור; נחום איש גם זו לחשה לרבי עקיבא, ורבי עקיבא לחשה לבן עזאי, ובן עזאי יצא ושנאה לתלמידיו בשוק" (נחום איש גם זו ורבי עקיבא היו רבותיו של בן עזאי. בן עזאי היה לבסוף תלמיד חבר לרבי עקיבא).

ואולי לא בכדי אומר רבא בהוריות דף ב: "ראוי להוראה וכו'. כגון מאן? אמר רבא: כגון שמעון בן עזאי ושמעון בן זומא" (שהרי שניהם לא הוסמכו ).

על חסידותו אומרת הגמרא בברכות נז: "...הרואה בן עזאי בחלום יצפה לַחֲסִידוּת".

על מותו של בן עזאי אומרת הגמרא בחגיגה דף יד: אחר שנכנס לפרדס:
"...בן עזאי הציץ ומת, עליו הכתוב אומר יקר בעיני ה' המותה לחסידיו".