במשנה (ז ע"ב) נאמר:
ואחר כך מביא חבל מצרי וקושרו למעלה מדדיה

בגמרא (ח ע"ב) נאמר:
ואחר כך מביא חבל וכו':
בעא מיניה רבי אבא מרב הונא: חבל המצרי מהו שיעכב בסוטה?
משום שלא ישמטו בגדיה מעליה הוא ובצלצול קטן נמי סגי
או דילמא משום דאמר מר היא חגרה לו בצלצול לפיכך כהן מביא חבל המצרי וקושר לה למעלה מדדיה מעכב
א''ל תניתוה ואח''כ מביא חבל המצרי וקושרו לה למעלה מדדיה כדי שלא ישמטו בגדיה מעליה.

באופן פשוט נראה שהגמרא פשטה את קושייתה מברייתא (שבה מפורש "כדי שלא ישמטו בגדיה מעליה") וכמובן לא מהמשנה (שבמשנה הרי לא מובאים מילים אלו, וכל סוגיית הגמרא הרי נסובה על הדין במשנה והגמרא מנסה לברר את טעם הדין שבמשנה).

אך ראיתי הבוקר בפירוש מתיבתא שביארו כך:
"אמר ליה תניתוה - שנינו במשנה (לעיל ז:), ואחר כך מביא חבל המצרי..."
ותמוה פירוש זה!
[לביאור המונח "תניתוה" ראו אשר הבאתי כאן]