בהמשך לענין חמש חטאות מתות אשר מקורן כידוע , הלמ"מ , מצאתי נקודה מעניינת בנדון זה.
בנשיא שוגג נאמר "אשר נשיא יחטא והביא את קרבנו שעיר עיזים" ולומדת מזה הברייתא , כי כאשר הנשיא מת והבהמה נותרה בחיים אין בנו אחריו יכול להקריב בהמה זאת (כאשר הוא חוטא בשוגג) וזה נלמד מהפסוק.
תוס' במקום שואל את השאלה המתבקשת והרי גם ללא הפסוק החטאת תמות כחטאת שמתו בעליה ומאי הו"א בזה שנצרך לכך פסוק ? עונה השטמ"ק שאכן היתה הו"א שבמקרה כזה , אכן הבהמה תעבור לחובת הבן.
האם המשמעות היא שהלמ"מ "חלשה" באמת יותר מפסוק מפורש ?