|
|
גבי נזיר נמי הכתיב לה'! ההוא מיבעי ליה לכדתניא: אמר שמעון הצדיק מימי לא אכלתי אשם נזיר טמא חוץ מאדם אחד שבא אלי מן הדרום יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים אמרתי לו בני מה ראית לשחת שער נאה זה אמר לי רועה הייתי לאבי בעירי והלכתי לשאוב מים מן המעיין ונסתכלתי בבבואה שלי ופחז יצרי עלי וביקש לטורדני מן העולם אמרתי לו ריקה מפני מה אתה מתגאה בעולם שאינו שלך שסופך להיות רמה ותולע' העבודה שאגלחך לשמי' עמדתי ונשקתיו על ראשו אמרתי לו כמותך ירבו נזירים בישראל עליך הכתוב אומר {במדבר ו-ב} איש כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה' הגמרא שאלה שאלה הלכתית - שהרי גם לגבי נזיר כתוב לה' (וניתן לדרוש מכך שלא צריך בנזיר דבר הנדור), ואז הגמרא עונה שמיבעי לי לכדתניא וכו'. אבל איזו בדיוק הלכה ניתן ללמוד מסיפורו של שמעון הצדיק? |