הגמרא מנסה להביא ראייה לדברי ר"מ שאין הפרה לחצאין (אילו הייתה לבעל ידיעה חלקית) מפרשת השבוע שבה כתוב "בבלי דעת".
נושא זה מביא אותנו לפסוק השני שאחריו:

פֶּן־יִרְדֹּף֩ גֹּאֵ֨ל הַדָּ֜ם אַֽחֲרֵ֣י הָֽרֹצֵ֗חַ כִּֽי־יֵחַם֮ לְבָבוֹ֒ וְהִשִּׂיג֛וֹ כִּֽי־יִרְבֶּ֥ה הַדֶּ֖רֶךְ וְהִכָּ֣הוּ נָ֑פֶשׁ
וְלוֹ אֵ֣ין מִשְׁפַּט־מָ֔וֶת כִּ֠י לֹ֣א שֹׂנֵ֥א ה֛וּא ל֖וֹ מִתְּמ֥וֹל שִׁלְשֽׁוֹם

השאלה העיקרית היא: למי אין משפט מוות? לגואל הדם או להורג בשגגה?

התשובה במאמר המצורף