לפי דעת ר"א בן יעקב יכול לומר לו: לתוך שלי אני נכנס.
לפי מסקנת הגמרא בהמשך מדובר בחצר שאין בה דין חלוקה (פחות מארבע אמות לכל אחד9 אבל בחצר שיש בה דין חלוקה הכל מודים ששניהם אסורים.
מדוע? הלוא לדעת ר"א בן יעקב "בתוך שלו הוא עובר"! מה לי יש בה דין חלוקה ומה לי אין בה דין חלוקה?
ואם תאמר: אם יש בה דין חלוקה, שילקו את החצר בשווה? איך? הלוא שניהם מודרים ולפי מה שלמדנו לפני כמה דפים אסור למכור או להשכיר והכל מתוך גזירה שמא... גם כאן יתכן, שהמודרשעד עכשיו היה שדוף במלא בכל החצר ויכול היה לעבור בחלק לו באופן מוגבל בלבד ואילו עתה הוא יכול לעשות בה כל מה שליבו חפץ ובוודאי יש לו הנאה מכך.