אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים מפני שעשה אנגרייא בת''ח שנאמר {בראשית יד-יד} וירק את חניכיו ילידי ביתו ושמואל אמר מפני שהפריז על מדותיו של הקב''ה שנא' {בראשית טו-ח} במה אדע כי אירשנה ורבי יוחנן אמר שהפריש בני אדם מלהכנס תחת כנפי השכינה שנאמר {בראשית יד-כא} תן לי הנפש והרכוש קח לך

הקשה המהר"ל בספר גבורות השם - פרק ט על דברי גמרתנו שאם אברהם חטא למה רק בני בניו נענשו ולא נגע העונש בו כלל?
ונ"ל להסביר שלא שאלו מה הסיבה לעונש אלא מה הסיבה שנצרכו בני אברהם לגלות ושיעבוד בחו"ל.
כלומר באברהם אבינו, שהיה שורש האומה, צריך למצוא סטיה קלה מהאמת כדי שנוכל להבין למה לאחר כמה דורות מצריכה סטיה זו כבר ייסורים קשים כדי לתקנה-ליישרה.
יש לשים לב שה"יישור" נעשה בשיעבוד וקושי של חיים בחו"ל משמע שהפגם ביסודו הינו הקישור לדבקות בא"י שכאמור פגם זה היה קיים בא"א במידה מועטה אך פרץ בחומרה לאחר כמה דורות.
ובכן ג' סיבות הובאו כאן:
א: שימוש בת"ח למלחמה
ב: פקפוק בהבטחת הקב"ה
ג: הפקרת אנשי סדום לגורלם במקום לדאוג להחזירם בתשובה

ראשית ניתן לזהות בקלות שסיבה ב' תהפוך בעתיד לבקשה לשלוח מרגלים לברר ההבטחה ל"ארץ טובה" אך מה עניין סיבות א' וג'?
נראה שאלו טעויות של ההבדל בין הנהגה פרטית להנהגה מדינית- כללית כפי הראויה לעמ"י בארצו.
כלומר נכון שבהיות ישראל נפרדים וחלשים יש צורך בגיוס כל הכוחות להצלת הכפר המותקף בחו"ל אך מי שמקים מדינה לא יכול להשליך כל הכוחות לכיוון אחד בלבד וחייב לעשות חלוקה למשימות לאומיות שונות, בינהן וודאי גם לימוד תורה
ע"כ בגיוס הכללי שעשה אברהם ניכר שאינו רואה ערך לאומי מיוחד לחייו בא"י וזה היה השורש לטעות המרגלים.
עוד הבדל משמעותי יש בין חיים יהודיים פרטיים לכללים- החובה להיות "אור לגויים" איננה כלל ציווי לפרטי כי אם לכלל חזק החי בנפרד בארצו התורנית דווקא.
אברהם צדק שבתור אדם פרטי אין לו חובה לקחת על עצמו לתקן את אנשי סדום אך טעה בכך בהבנת מקומו כנשיא אלוקים בא"י שיש עליו חובה כעת לתקן כל העולם, דבר המתאפשר ע"י חיים בא"י דווקא.

הטעויות הנ"ל שהתייקמו אצל אברהם ביחס לתפיסת התפקיד של עמ"י בארצו היו אמורות להתתקן ע"י צירוף העם ב400 שנות גלות ושיעבוד אך כידוע קושי הגלות גרם לקב"ה לגואלם לפני הזמן כעבור 210 שנה בלבד וממילא לא ניתקן עדיין השורש וחטאו ישראל במרגלים.

לתוספת מומלץ לקרוא המאמר המצ"ב