|
|
רבה בר בר חנה איקלע לאקרא דאגמא קריבו ליה צחנתא שמעיה לההוא גברא דהוה קרי ליה באטי אמר מדקא קרי ליה באטי ש''מ דבר טמא אית ביה לא אכל מיניה לצפרא עיין בה אשכח ביה דבר טמא קרי אנפשיה {משלי יב-כא} לא יאונה לצדיק כל און: לולי זה היה מסופר בגמרא, מסתמא היינו מגיבים ואומרים שהתנהגות זו אסורה או שזו התנהגות של אמונה טפלה וכדומה, לא? האם מותר להתנהג כפי שנהג רבב"ח? |