נוטלת חמשים. בגמרא פריך עלה: של מנה נוטלת חמשים. בגמ' פריך עלה:
למעשה הגמרא מקשה רק פעם אחת ותירוצה עולה לכאן ולכאן ומאחר שהקושיה יותר חזקה מהתירוץ כי הרי אין פוסקים כמשנתינו בחר רש"י להדגיש את הנקודה המוקשית, ולא כתב כמו שכותב ברוב מקומות כשיש בגמרא קושיה ומתרצים, וממילא מתחדש הפשט במשנה כותב רש"י בגמרא מפרש לה (כמו כאן ושל מאתים מנה. בגמ' מפרש לה: )
ובכך רש"י ג"כ מתכוין לרמוז לדברי תוספות ב"דה דאמרה וכו' לא איתפרש שפיר טעמא דהא מילתא: