הגמרא בכתובות עא עמוד ב מביאה - הכא במאי עסקינן בדברים שבינו לבינה הניחא למ''ד דברים שבינו לבינה הבעל מיפר אלא למ''ד אין הבעל מיפר מאי איכא למימר דאתמר דברים שבינו לבינה רב הונא אמר הבעל מיפר רב אדא בר אהבה אמר אין הבעל מיפר שלא מצינו שועל שמת בעפר פיר.
ומסביר רש"י - הכא במאי עסקינן. קישוט דמתני' דהכא: בדברים שבינו לבינה. סם המשיר את השער.

נראה לי להסביר על פי הגמרא הסנהדרין דף כי עמוד א'
וישנאה שנאה גדולה מאוד מ"ט אמר ר' יצחק נימא נקשרה לו ועשאתו כרות שפכה וכי נקשרה לו איהי מאי עבדה אלא אימא קשרה לו נימא ועשאתו כרות שפכה איני והא דרש רבא מאי דכתיב (יחזקאל טז, יד) ויצא לך שם בגוים ביפיך שאין להן לבנות ישראל לא שער בית השחי ולא בית הערוה שאני תמר דבת יפת תואר הואי (שמואל ב יג, יט)

כלומר באישתו שרגיל בה לא יינזק ולכן לא יפר שאין בזה מניעת תשמיש.