אנשי ירושלים והגליל חסו על כבוד האלמנות ולא על ממונם הם , לכבוד היה להם שתשב בביתו ותזון מנכסיו.
אנשי יהודה חסו על ממונם ולא על כבוד האלמנה. ( יותר מכבוד האלמנה ) וע״כ נתנו את הבחירה ביד היורשים לזון או לשלם כתובתה ולהוציאה מבית אלמנותה.
( ירושלמי כתובות. ד. יד. , מצ״ב ).

ולקמן נ״ד: ״רב אמר הלכה כאנשי ירושלים ושמואל אמר הלכה כאנשי גליל ״( ובמקום שאין מנהג יעשו כשמואל דהלכתא כוותיה. תוס׳ אלאתר )