|
|
מסביר רש"י : כיחד ממנו טעמו של דבר מפני שתלוי בהבנת הלב כדמפרש לקמן זו מעשיה גרמו לה כו': לשון זה בין רב חנניא לרב אילעא מופיעים במסכת שבת פד: ובבא קמא סה: בשני מקומות אלו לא פירש רש"י כלום על לשון זה אלא שבמסכת שבת מפרש רש"י עניני, וכאן נראה שרש"י לא פירש כפשוטו שלא קיבל את דעתו אלא שהסתירה |