בדף שלנו זה בולט במיוחד:

ת"ר:
א) אני טמאה וחברתי טהורה - נאמנת,
ב) אני טהורה וחברתי טמאה - אינה נאמנת,
ג) אני וחברתי טמאה - נאמנת על עצמה ואינה נאמנת על חברתה,
ד) אני וחברתי טהורה - נאמנת על חברתה ואינה נאמנת על עצמה.

תרוץ ראשון: יש עדים שנשבית במקרה ב' וד' ואין עדים במקרה ג'. (לגבי מקרה א' זה לא משנה).

תרוץ שני: מדובר שבא עד ואומר ההפך ממנה.

בברייתא לא מוזכר לא עדים שנשבית ולא עד שמכחיש.

אז מנין לאמוראים המידע הנוסף הזה על מה שהברייתא באמת מדברת?

איך האמוראים מכניסים נתונים לברייתא שאינם מפורשים בברייתא וזאת רק כדי שהברייתא תסתדר עם ההיגיון?

מנין להם שהתוספות של הנתונים נכונים?

מה גם שלא פעם אמוראים שונים מכניסים נתונים שונים כדי להתאים את הברייתא להגיון שלהם, ששונה מזה של החולקים עליהם.