במקרה דנן של עשר חנויות, מחלקת הגמרא בדין בין מקרה שקנה בחנות ואינו זוכר היכן לבין מקרה בה מצא חתיכת בשר.
במקרה הראשון כמחצה על מחצה ובשני כל דפריש מרובא פריש.
נלע"ד להסביר החילוק בין שני הדינים:
במקרה הראשון אדם קנה בשר ואינו זוכר היכן. השאלה עליה מנסה הוא לענות הינה האם הבשר שבידו כשר אם לאו, מקום הקנייה איננו רלוונטי, ישיר, ברגע זה.ע"כ הדין כצחצה על מחצה כשר/טרף.
במקרה השני כאשר מצא אדם בשר ברחבה בין חנויות שאלתו הישירה, מאיזו חנות בא הבשר, השאלה המשנית האם הבשר כשר.במקרה זה התשובה הינה מאחת מעשר ע"כ כל דרובא מרובא פריש.