ב.

א. יכול הגיע הזמן באחד בשבת וכו'. כלומר זמן ההמתנה לנישואי בתולה הוא שנה ועוד מספר ימים, עד יום רביעי הבא אחרי מלאת השנה. מכאן מקור הביטוי האידי כשרוצים לומר על דבר שעוד יקח זמן רב למימושו, שזה יקח עוד "א יאהר מיט א מיטוואך", כלומר שנה ויום רביעי.

ב:

ב. אלא לאו דאיתניס כהאי גוונא, כלומר שהיא מעכבת באונס, היינו שחלתה או פירסה נדה שלא בשעת ווסתה. ושאלוני דלכאורה על אופנים אלו לא יתכן לומר ואוכלות בתרומה, כי בעת נידותה אינה אוכלת תרומה, וכשיעבור נידותה מיד יכנוס. וצריך לומר שהרי כולל כל המקרים, כמ"ש תוד"ה לא נשאו, ונקטו ענין התרומה משום כל שאר האופנים שבהם היא טהורה. ויתכן עוד שגם כשהיא טמאה, מ"מ אריה הוא דרביע עלה, ובעצם ההיתר לאכול תרומה, הותרה מצד זרות, והבן.

ג. ולענין גיטין אינו כן. פירש"י דקאי אלפיכך. ר"ל בזה, דקאי על לישנא קמא דרב יוסף דפשוט לו שמהני טענת אונס ליפטר מלזונה, ועל זה שייך לומר משא"כ בגיטין דלא מהני טענת אונס, אבל לל"ב דמיבעיא להו (ואף ר"א פשט דל"מ טענת אונס) ל"ש לשון זו ולענין גיטין אינו כן.