רש"י כאן:
ד"ה לא עשה רגליו. לא הסיר שער זקן התחתון:
רש"י בדף מ"ח ע"א:
ד"ה לא עשה רגליו. לא קצץ צפרני רגליו:
רש"י בשמואל ב' פרק י"ט פסוק כ"ה:
ולא עשה רגליו. לשון תקון הוא, העברת שער שבין הרגלים :

עיין בתוספות בדף מח ועיין בתוספות ישנים כאן על הדף , והנה יש לתמוה דמילא שאר הדברים שמנוולים את גופו כגון עשיית שפמו וכו' כולם רואים את זה אבל מה שייך להסרת שער במקום המוצנע? ואכן רש"י בכל מקום מתאים את הפשט לאותו עניין,
בדף מ"ח שמדברת הגמרא בעניין ועשתה את ציפרניה ומביאה ראיה מהפסוק הזה של מפיבשת על הלשון "ועשה" מדמה רש"י לאותו ענין וזה גם כלול במשמעות הכללית של הפסוק עשיית דברים שמנוולים.
כאן שמדברים על חלק העליון של הרגל וממילא נראה שמדברים על מקום מוצנע ובפרט שהגמרא עצמה מיישבת שלישנא מעליא נקט מעמיד רש"י בהסרת שער אותו מקום ממש.
בשמואל רש"י נוקט בלשון מורחבת יותר הסרת שער של בין הרגלים ולאו דווקא אותו מקום והכוונה לכלל שער הרגליים והוא הסבר של פשרה בין הגמרא כאן למשמעות הפסוק של דברים המנוולים וכפי שכתבנו דמה שייך ניוול במקום המוצנע, וכן רוב המפרשים והתרגום פירשו שהכוונה לשטיפת הרגליים