בשל אורך האשכול בעניין אני פותח אותו מחדש.
בד"כ מסבירים שהכוונה שאשה בתולה אינה מתעברת מהביאה הראשונה, ועל זה מקשים מהידע המדעי בן ימינו, לפיו נשים יכולות להתעבר גם מביאה ראשונה, ומתרצים באופנים שונים.
הדיון בגמרא נגע לתמר ונשאל שם כיצד מדובר אצלה בביאה ראשונה הרי לפני יהודה היו עמה ער ואונן ועונים שהם באו עליה רק שלא כדרכה. הדברים קשים כמובן.
לולא היה בכך שינוי קיצוני בהסבר, הייתי אומר שכוונת המימרא אינה כנ"ל אלא משמעה באמת לגבי כל ביאה ראשונה של אדם כלשהו לאשה כלשהי, ולאו דווקא בתולה, כמו שהיה בתמר, שכבר בביאתו היחידה הראשונה של יהודה אליה התעברה ( בהנחה שכבר לא היתה בתולה ), והכוונה לומר שהיות ורוב הביאות הראשונות בימיהם לא היו מתוכננות כבימינו, לימי הביוץ דווקא ( יום הטבילה, אבל תמר בכוונה תכננה להתעבר ביום טבילתה ),הרי שרוב גדול של הנשים לא התעברו בהן ( תקופת הביוץ בד"כ קצרה למדי ), ובמיוחד במקרי אונס ופיתוי שאינם מתוכננים כלל. חז"ל דברו על דרך הרוב בלבד וידעו שקיים מיעוט יוצא מהכלל הזה.
אני סבור שאם הקוראים יבחנו אפשרות הסבר כזו לגבי מהלך הגמרא, היא תימצא הגיונית ופשוטה ביותר, אך אשמח לקרוא תגובות.