למדנו היום, מתוך מסכת נדרים:


תא שמע: שומרת יבם; בין יבם אחד בין שני יבמין;
ר''א אומר: יפר.
ר' יהושע אומר: לאחד ולא לשנים.
ר' עקיבא אומר: לא לאחד ולא לשנים.
והוינן בה: בשלמא ר''ע סבר אין זיקה אפי' לחד. לר' יהושע, לחד- יש זיקה, לתרי - אין זיקה. אלא לר''א, נהי נמי דקסבר יש זיקה. בשלמא לחד - מיפר, אלא לתרי אמאי?!
וא''ר אמי (בר אהבה): הכא במאי עסקינן - כגון דעבד בה מאמר, וב''ש היא, דאמר: מאמר קונה קנין גמור.
אי אמרת בשלמא נישואין עושה - משום הכי מיפר. אלא אי אמרת אירוסין עושה, היכי מצי מיפר? והתנן: נערה המאורסה, אביה ובעלה מפירים נדריה!

אמר רב נחמן בר יצחק: מאי מיפר - מיפר בשותפות


ואיזו שותפות? פירש רש"י: הוא ואביה כארוסה.

וקשה הדבר, שלמדנו בפרשת הפרת הנדרים כי נדר אלמנה וגרושה וגו' ! וכך אף פסק הרמב"ם להלכה בהלכות נדרים:

נערה שהשיאה אביה, ונתאלמנה או נתגרשה מן הנישואין--הרי זו כיתומה בחיי האב; ואין האב מפר נדריה, ואף על פי שעדיין היא נערה.

אם כן, מהיכן גרר רב נחמן בר יצחק את אביה של האלמנה, כדי לשתפו בהפרה. והרי מרגע שנישאה לבעלה הראשון - פקעה רשותו של האב, ואין הוא שייך עוד בהפרת נדריה!