בס"ד

חג שמח! אמנם טיפה באיחור, אבל אשמח להסבר הגמ' הנ"ל..

א. הגמ' שואלת "ויניחנה לגת הבאה" ולא כל כך הבנתי את כוונת השאלה. ישנן שתי אפשרויות להסביר, ששתיהן נראות לי קשות:
1)הכוונה שאת החלוקה האחים ישהו לזמן הגת הבאה - אבל קשה לומר שזו הקושיה של הגמ', כיוון שניתן לתרץ בפשטות שרוצים לחלוק עכשיו, ולכן לא רוצים לחכות, והקושיה לא מתחילה (ניתן לומר שאכן יכלו לתרץ כך ותירצו אחרת, אך אני מעדיף לראות זאת בראשונים).

2) אפשרות שניה שישהו את השימוש בחיטים לזמן יותר מאוחר (ואת החלוקה יבצעו כעת) - אך דבר זה לא אפשרי כלל, כיוון שלא מועיל הדבר להימנע מ-לפני עור לא תתן מכשול..

ב. אם אני כבר שואל - רש"י כתב שהבעיה היא מצד לפני עוור. אני חשבתי שהבעיה היא מצד חזקת החבר, שאסור לאדם להוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן.. (קצת קשה לומר שיש בכך לפני עור בכך שנתת איסור לאדם - שהוא יכול למוכרו או לעשרו, וקשה לומר שיש בכך לפני עוור עד כדי כך שאסור לך לחלוק כך.. בע"ז הדבר נאסר בגלל חומרת עבודה זרה, אך לא נראה לי שהתפשט האיסור לכל דבר, אלא ספיציפית כאן בגלל חזקת החבר..)
מישהו ראה פירוש כזה?