שלום רב ושנה טובה לכולם.
במהלך המועד האחרון נסיתי להבין כוונת חז"ל שבר"ה:
"וא"ר יוחנן שלושה ספרים נפתחים בראש השנה:
אחד של רשעים גמורים, ואחד של צדיקים גמורים, ואחד של בינונים.
צדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים,רשעים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה,בינונים תלויים ועומדים מראש השנה ועד יום הכיפורים (והן עשרת ימי תשובה), זכו נכתבים לחיים לא זכו נכתבים למיתה"

שיוצא שכל תכליתו של יוה"כ הינו רק ל"טובת" הבינוניים והם הוגדרו ע"י הרמב"ם כאותם ש"מעשיהם מדוקדקים בדיוק להיות חצי\חצי זכויות עבירות".
השאלות שאשמח לקבל עליהן תשובותיכם הן:
א: לכאורה יוה"כ מועיל לרוב ברשעים כיוון שעתיד למחוק הרבה מעוונותיהם (הקלים) ובכך ייתכן שיזכו בדין, א"כ למה נחתמים מר"ה?
ב: האומנם ל"צדיקים" אין צורך ותועלת ביוה"כ, יכולים גם לאכול?!?
ג: מה שיעורם של ה"בינוניים" באוכלוסיה, מסתבר שהרוב, אומנם אם כן לא ברור לי כיצד הצליחו רוב בנ"א להגיע לדיוק נפלא כזה של שיווי משקל בין "רשעות" ל"צדקות"?
אם אין ההגדרה חצי\חצי מהי אם כן ההגדרה הנכונה ל"בינוניים"?
ד: איך יענה הרמב"ם לשאלות הנ"ל?