הלך רבי יוסי הכהן וסיפר דברים לפני רבן יוחנן בן זכאי ואמר אשריכם ואשרי יולדתכם אשרי עיני שכך ראו ואף אני ואתם בחלומי מסובין היינו על הר סיני ונתנה עלינו בת קול מן השמים עלו לכאן עלו לכאן

עדותו של ריב"ז שהשכינה קראה לו ולתלמידיו לעלות להר סיני צריכה ביאור שהרי לכאורה דבר זה סותר ציווי מפורש של הקב"ה "השמר לך עלות בהר ונגוע בקצהו"
אולם עיון בפרשה מגלה תובנה אחרת שיתכן ותסביר גם את חולמו של ריב"ז:
שמות פרק יט' (ההקדמה למעמד הר סיני):
א בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני ... ג ומשה עלה אל האלהים ויקרא אליו ה' מן ההר לאמר...י ויאמר ה' אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם יא והיו נכנים ליום השלישי כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם על הר סיני יב והגבלת את העם סביב לאמר השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו כל הנגע בהר מות יומת יג לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה אם בהמה אם איש לא יחיה במשך היבל המה יעלו בהר יד וירד משה מן ההר אל העם ויקדש את העם ויכבסו שמלתם טו ויאמר אל העם היו נכנים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה טז ויהי ביום השלישי בהית הבקר ויהי קלת וברקים וענן כבד על ההר וקל שפר חזק מאד ויחרד כל העם אשר במחנה יז ויוצא משה את העם לקראת האלהים מן המחנה ויתיצבו בתחתית ההר יח והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו ה' באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל ההר מאד יט ויהי קול השופר הולך וחזק מאד משה ידבר והאלהים יעננו בקול כ וירד ה' על הר סיני אל ראש ההר ויקרא ה' למשה אל ראש ההר ויעל משה כא ויאמר ה' אל משה רד העד בעם פן יהרסו אל ה' לראות ונפל ממנו רב כב וגם הכהנים הנגשים אל ה' יתקדשו פן יפרץ בהם ה' כג ויאמר משה אל ה' לא יוכל העם לעלת אל הר סיני כי אתה העדתה בנו לאמר הגבל את ההר וקדשתו כד ויאמר אליו ה' לך רד ועלית אתה ואהרן עמך והכהנים והעם אל יהרסו לעלת אל ה'פן יפרץ בם. וירד משה אל העם ויאמר אלהם.  א וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר " אנכי ה'....".

להלן השתלשלות הדברים ביום המעמד עצמו כפי הנראה מפשטי הפסוקים:
לאחר שציווה ה' להגביל ההר ולקדש העם תוך אזהרה חמורה שלא יעזו לעלות להר (ומשה מבצע זאת) מגיע הבוקר הגדול של "מתן" תורה.
עמ"י ישנים בנחת ומתעוררים לשמע הרעש הגדול שבוקע מההר והאש הגדולה, מרוב אימה הם לא רק שלא יוצאים לקראת ההר (ופשוט שאף אחד לא חושב לעלות על "הר געש" זה) לפי חז"ל הם אף בורחים ממנו. משה רבינו מצליח להרגיע אותם ולהביא אותם לתחתית ההר.
ה' קורא למשה שיעלה למעלה ושם מזהירו שירד מהר ויזהיר העם שחלילה לא יעלו ישראל להר, אגב כך הוא מציין שהכהנים שנועדו לעבודת ה' בסיני יתקדשו לקראת "גישתם אל ה' ". משה רבינו עונה שאין חשש שישראל יעלו להר המפחיד (הוא עמל רבות להחזירם לתחתית ההר וכנראה חשב שסביר יותר שבינתיים התחילו להתרחק ממנו שוב), דברי הקב"ה שהכהנים אמורים לגשת לה' לא מובנים למשה שהרי ההר סגור ומסוגר וכולם קיבלו אזהרה חמורה שלא לגשת להר!
תשובת ה': אז תרד אתה כדי שאהרון יעלה איתך אבל הכהנים שישארו למטה ולא יגשו.
משה יורד ובפשטות כשהוא למטה ה' מתחיל לומר את עשרת הדברות (לפי חז"ל אחרי שתי הדיברות הראשונות) העם אומרים למשה "דבר אתה עימנו" וה' מסכים לכך.

השאלות: מה עניין הטרטור של משה (עלה רד עלה רד עלה רד)?
האם הקב"ה לא יודע שמשה הגביל את ההר, האם ה' לא יודע שישראל רוצים לברוח מההר ולא לעלות אליו?
מה רצה ה' מהכהנים, שיעלו או שלא?
מתי החליט ה' שרוצה שגם אהרון יעלה, אם רק בסוף, למה רק עכשיו?
המשך