רש"י:
שנקרא נדיב. על שם שנדבו לבו להכיר בוראו:
והבור רק. משום דרבי תנחום אמרה נקט לה הכא גבי שמעתתא דרבי תנחום:

לא נתבאר בפירושו מה שייכות בין "נדיבות" ל"להכיר בוראו"? וכן מה עניין להזכיר דרשתו של ר' תנחום כאן אחר שכבר הובאה (ג"כ בהקשר מאד לא ברור) במס' שבת?

ע"כ נ"ל לבאר שהיתה נדיבותו של אברהם אבינו שחשש שאם לא "יכניס" תורה בלב באי העולם הרי שיהיה ליבם משכן ל"נחשים ועקרבים" ולכן טרח וקרבם לעבודת ה' ובזה היתה נדיבות רבה ש"השקה ליבם מהמים שהיו בליבו" וממילא זכה למעט ה"נחשים הולכי על שתים" שהיו בעולם בדורו.