דרש רב נתן בר מניומי משום ר' תנחום מאי דכתיב {בראשית לז-כד} והבור רק אין בו מים ממשמע שנאמר והבור רק איני יודע שאין בו מים אלא מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו ת''ר מעשה ברבי יוחנן בן ברוקה ורבי אלעזר (בן) חסמא שהלכו להקביל פני ר' יהושע בפקיעין אמר להם מה חידוש היה בבית המדרש היום אמרו לו תלמידיך אנו ומימיך אנו שותין אמר להם אף על פי כן אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש

למה נסמכו העניינים כאן?
נ"ל שרצו חז"ל ללמדנו שבית מדרש בלא חידוש הריהו כבור בלא מים (ש..יש בו).
כלומר התורה שנמשלה למים יש לה סימן אם לומדים אותה כראוי ודורשים אותה כהלכה וסימן זה הוא החידוש. אך לא רק סימן הוא אלא התוצר של תורת אמת הינו בהכרח "חידוש" תורה וכפי שביאר ראב"א באריכות שמלאכתם של לומדי התורה היא לחרוש ולזרוע ולחדש בתורה ועלינו המלאכה הקשה לברור מכל חידושי האמת את ההלכה הנכונה (רש"י עשה אזניך) בבחינת ליקוט הפירות והכשרתם לאכילה.
לסיכום:
בית מדרש ש"חידוש" אין בו, "תורת אמת" אין בו ורעות חולות שולטות בו.
לביאור "ניתנו מרועה אחד" ראו כאן.