הנהו מוריקאי דעובד כוכבים נקיט בשבתא וישראל בחד בשבתא אתו לקמיה דרבא שרא להו איתיביה רבינא לרבא ישראל ועובד כוכבים שקיבלו שדה בשותפות לא יאמר ישראל לעובד כוכבים טול חלקך בשבת ואני בחול ואם התנו מתחלה מותר ואם באו לחשבון אסור איכסיף לסוף איגלאי מלתא דהתנו מעיקרא הוו

נדמה לי שהתיאור הנ"ל (פסיקה של רבא+קושיה על דבריו+איכסיף+לסוף איגלאי מילתא) קיים בעוד סוגיות.
וקשה לי:
מה עניין ה"איכסיף" של רבא? והרי קורה הדבר שמישהו טועה?
וגם מה העניין שכל פעם שזה קורה, הרי שלאחר מכן "איגלאי מילתא וכו'" ואז מתברר שלמרבה המזל הוא לא טעה (על אף שלפי הנתונים שהיו לפניו - הוא כן טעה).
בקיצור - מה ה'קטע' כאן?