בגמ' ומנלן דאי מתפקר בשליחא דבי דינא ואתי ואמר לא מיתחזי כלישנא בישא דכתיב העיני האנשים ההם תנקר יל"ע דפשיטא דליכא בזה לישנא בישא כיון דלתועלת הוא. ואולי צריך ילפותא לענין דנאמן כתרי דאי אינו נאמן אסור לספר כדין עד המעיד יחידי על חבירו שעשה עבירה דהקב"ה שונאו, אך דין זה דנאמן כשנים איתא בגמ' ב"ק קיב והכא לא אתא אלא למימר דשרי לספר, וצ"ב מהו החידוש בדין זה.
עוד צ"ב היאך ילפינן ממאי דכתיב העיני האנשים וכו', והא י"ל דה' אמר למשה דכך היה כמו שאמר לו את כל התורה.