בתורה כתוב 'לא תאכלו על הדם' ולמדים מזה כדברים שבכותרת.
בתחילה ( כפי שמוצאים במלחמת שאול ויהונתן ) נהגו שלא לאכול ביום קרב. אח"כ בטל עניין זה. כיום ברור שחוץ מזה שהחייל צריך לאכול כדי שיהיה לו כח לתפקד, צום מפריע לו, ובודאי צמא, ואין צמים בימי קרב.
מה היה ההגיון תחילה ומדוע מאז אין צמים ביום קרב הרי לכאורה הכתוב עומד וצווח ?