דורו של שלמה המלך ע"ה היה דור שהיו בו נביאים וניתן היה לשאול באורים ותומים.
אם היה להם ספק בהלכה, כיצד לנהוג ביום הכיפורים שבו חגגו את חנוכת המקדש, מדוע לא שאלו בנביא או באו"ת או פשוט את הסנהדרין ? ועוד, הבה נניח שלא היתה יוצאת בת קול, הרי סו"ס הסנהדרין הם שהחליטו על כך כהוראת שעה, והרי בהוראת שעה ניתן לבצע "הפרו תורתך" בכל מיני עניינים ומה היה חששם ?
עוד שאלה : מה המשמעות של 'מזומנים לחיי העוה"ב', הרי אפשר לחטוא אח"כ מחדש, והאם פירוש הדבר שנתכפר להם כאילו קיימו את יום הכיפורים כהלכתו - לפי כללי הכפרה הרגילים, או שהכל נתכפר אפילו דברים שבד"כ אינם מתכפרים בלי יסורים ומיתה וכדו', כלומר מעבר לרגיל ביום הכיפורים ?