סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

פורום פורטל הדף היומי

מגילהכ ע"אד אב תשע"ד10:50מה הוא יום ומהו לילה? / ‏אור חדש
מתני' אין קורין את המגילה ולא מלין ולא טובלין ולא מזין וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ החמה וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר:
רש"י:
וכולן שעשו כו'. דמעלות השחר יממא הוא אבל לפי שאין הכל בקיאין בו צריכין להמתין עד הנץ החמה:

מנהני מילי אמר רבא דאמר קרא {בראשית א-ה} ויקרא אלהים לאור יום למאיר ובא קראו יום אלא מעתה ולחשך קרא לילה [למחשיך ובא קרא לילה] הא קיי''ל דעד צאת הכוכבים לאו לילה הוא?

מה יוצר את המעבר בין הזמן ההלכתי "יום" לזמן ההלכתי "לילה"?
מקובל לחשוב שהדבר תלוי בזווית השמש ביחס לאופק ז"א העלמות או הופעת השמש בצורה ה"אמיתית" להבדיל מהנץ והשקיעה הגלויים.
הבעיה בגישה זו היא כזאת:
בעוד שהלילה ה"אמיתי" חל בצה"כ שזה:
א: הכי מאוחר (באופק א"י) שלשה כוכבים קטנים סמוכים (ובכך הווי לילה אפי' לר"ת- שו"ע סימן רצג' ב' ובה"ל רסא' ד"ה שהוא ג' מילין) -כ40 דק' לאחר השקיעה (כך מקובל להחמיר בדבר שחיובו סקילה- שבת, ולכן בכל הלוחות זה הזמן של צאת השבת נציין שרישום זמן ר"ת המאוחר גם בלוחות של א"י הינו נגד דעת השו"ע שקבע ג' כוכבים קטנים סמוכים כלילה וודאי!)
ב: 18-24 דקות זמן 3 כוכבים קטנים לא סמוכים- כך נוהגים לגבי מצוות ק"ש של לילה (דאו')
ג: 13.5 דק' שזה הזמן לצאת ג' כוכבים בינוניים לא סמוכים ובפשטות ע"ז דברו התנאים וזהו חשבון ג' רבעי מיל שמפורש שהווי זמן בין השמשות.

לעומת זאת תחילת היום (עה"ש כמבואר ברש"י כאן) מתחיל עוד לפני זמן ציצית שמשוער כ40 דק' ורגילים לחשב זמנו כ72 או אף 90 דק' קודם להנץ!
כמובן שאין שום הגיון לטעון שהאופק השמשי של תחילת הלילה הינו רק 4-10 מעלות מהשקיעה ואילו תחילת היום הינה 22-17 מעלות לפני הנץ! א"כ ההסבר המקובל התולה את הדין ההלכתי באופק השמשי מוטעה הוא! אומנם לא בושה לסבור כך שהרי אפילו רבא בסוגיה טעה (למסקנה) לתלות בכך (ביאת והעלמות המאיר- השמש) את הדינים.

מהו ההסבר הנכון?
דבר זה מבואר אצלינו בגמרא בדעת רבי זירא:
אלא אמר רבי זירא מהכא {נחמיה ד-טו} ואנחנו עושים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים ואומר {נחמיה ד-טז} (והיה) לנו הלילה (למשמר) מאי ואומר וכ''ת משעלה עמוד השחר לאו יממא ומכי ערבא שמשא ליליא ואינהו מקדמי ומחשכי ת''ש (והיה) לנו הלילה משמר והיום מלאכה:
ורש"י:
ת''ש (והיה) לנו הלילה למשמר והיום למלאכה. ש''מ כל זמן שעסוקים במלאכה קרי יום ולא קדמותא וחשכותא!

רש"י מסביר דבר מאד פשוט (אע"פ שכמדומני עד היום התעלמו מפשט זה):
הגדר של "יום" זה הזמן שבו אנשים עושים מלאכה (בניגוד לדעת רבא שזה הזמן שיש אור). ואילו "לילה" זה זמן שלא ראוי למלאכה (ולא זמן החושך)!
אומנם ברור שיש קשר של סיבה ומסובב בין הדברים שהרי כשיש אור עובדים, וכשיש חושך לא. אך יש בכ"ז הבדל בין ההגדרות, שהרי אנשים קמים למלאכה בעה"ש כיוון שהאור הולך וגובר ויוצאים לדרכם אע"פ שעדיין חשוך כיוון שסומכים על התגברות האור לעומת זאת אנשים עוזבים את מלאכתם סמוך לשקיעה כיוון שהחושך ילך ויגבר ולא רצוי להשאר מחוץ לבית בגבור הלילה (שצריך למשמר)!
ראיה לכך שגדר ה"יום" הינו התנהגותי ולא אסטרונומי הינה מצוות ק"ש שהוגדרה בתורה בנורמה התנהגותית של "בשכבך ובקומך" ולא כפי שאנו רגילים "לתרגם" מצה"כ עד עה"ש ומהנץ עד ד' שעות זמניות.
אומנם עדיין נשארת שאלה חשובה: לאחר שההתנהגות האנושית קבעה עה"ש כתחילת התנהלות של יום הרי שתחילת היום הינו עה"ש ולא קימתו הסובייקטיבית של האדם הקם למלאכתו, דבר זה כנראה מתקיים גם היום. אומנם לגבי לילה ייתכן שנאמר שבימינו אין לילה עד שעה שרגילים לשכב לישון (9-11 בערב) אך אולי ייתכן לתלות בשעת סגירת המשרדים ומקומות העבודה- 3-5 אחה"צ + זמן האור בימות הקיץ שעדיין מנוצלים ליציאה להשלמת סידורים?

 

טוען....

הודעה ראשית   օ הודעה ראשית ללא תוכן   תגובה להודעה   օ תגובה להודעה ללא תוכן   הודעה חדשה   הודעה שנצפתה   הודעה נעוצה  
סימון משתמשים משתמש מחובר   מומחה   מנהל              תקנון הפורום
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר