"מצינו בימי שמעון בן שטח שירדו להם גשמים בלילי רביעיות ובלילי שבתות עד שנעשו חטים ככליות ושעורים כגרעיני זיתים ועדשים כדינרי זהב"

ידועה ומפורסמת השאלה "מהו שיעור כזית?"
הסיבה שלא מוסכם על הפוסקים שאפשר לקחת "זית" ולבדוק את גודלו הממוצע של הזן האי"לי המצוי, נעוצה בחשש שמא פירותינו קטנו יחסית לתקופת חז"ל שהרי בזמנם הברכה הייתה מצויה וגדלו פירותיהם בשיעור גדול וממילא כשדיברו על "זית" הייתה כוונתם לשיעור הגדול משיעור הזיתים בימנו.
מהגמרא שהבאתי כאן ניתן לכאורה לפשוט ספק זה:
מובאת כאן ברייתא תנאית שמשווה בין שעורים של תקופת השפע והברכה ל"גרעיני זיתים".
שאלה- לאילו זיתים הוקשו השעורים, לזיתי ברכה או שמא לזיתים קטנים (כשלנו שגם הם לצורך השאלה לא מבורכים)?
תשובה- שני רמזים יש כאן שמדובר בזיתים "קטנים" .
א- מההקש לכליות (נ"ל שאין רמז בחז"ל שהיה הבדל בגודל החיות בזמן הברכה) ודינרים שלא השתנו בגודלם בין הזמנים וממילא בוודאות מוקשים פירות הברכה לפירות התנא מוסר הסיפור (שקטנים היו).
וב- לא סביר כלל שהתנא ימסור לבני דורו הסבר על גודל של פירות ברכה ע"ס שיעור שלא מוכר להם כלל- זיתי ברכה!
מהנ"ל משמע בפשטות שבזמן התנאים כשדיברו על "גרעיני זיתים" לא התכוונו לשיעור של "זיתי ברכה" אלא על "זיתים קטנים ולא מבורכים"- כשלנו! ואם הגרעין קטן הרי שגם הפרי.
והרי שיוצא מכאן ששיעור זית הוא- בדיוק כזית!