רב אדא התיר מכירה על ידי ספסר כי אין חשש נסיוני כי הקול אינו של בעליו וכן בגלל שאין חשש שאלה ושכירות: א. כי הבהמה איננה שלו ב. כי אינו מעוניין שיתגלו מומין. מכאן ברור שכל החשש בהשאלה ושכירות היא לגבי אותה בהמה עצמה. מדוע אין אנו אומרים שאם ימכור הספסר, אולי בעתיד הוא ישאיל או ישכיר בהמה אחרת, השייכת אליו?