הגמ' בדף יז' ע"א:
"על הששית הוא אומר מי שענה את יונה כו' על השביעית הוא אומר מי שענה את דוד כו': מכדי יונה בתר דוד ושלמה הוה מאי טעמא מקדים ליה ברישא משום דבעי למיחתם מרחם על הארץ"

רש"י:
יונה בתר דוד ושלמה דהוה בימי אמציהו בסדר עולם דבעי למחתם. בסוף כל ברכות ברוך מרחם על הארץ ולהכי בעי באותה חתימה דוד ושלמה שהן התפללו על ארץ ישראל כך שמעתי אי נמי משום דאינהו תקון בית המקדש דהוא עיקר הארץ כך שמעתי:

תוס' טז: ד"ה ברוך מרחם:
ברוך מרחם על הארץ. דגבי דוד ושלמה שייך לומר על הארץ דדוד ושלמה התפללו על הארץ דוד גבי מלאך המות בגורן ארונה ושלמה בתפלה דקאמר רעב כי יהיה בארץ ועוד יש לומר משום דאתקין בהמ''ק בארץ ולא קשיא הא דחשיב יונה מקמי דוד אע''ג שהיה קודם משום דבעי למיחתם על הארץ כדמפרש בגמרא:

רש"י מביא שני הפרושים של התוס' וכפי הסדר שמסודרים בו, בציון "כך שמעתי" בעוד שבתוס' משמע שסבר כך מדעתו, נראה אם כן ש"רש"י" של תענית לא רק שאינו רש"י עצמו אלא עוד מאוחר הוא לתוס' דידן!

לאחר בחינת הביטוי "אמר לי רבי" שמופיע בדברי 'רש"י' אצלנו ביחס לכלל ספרות ה'ראשונים על הבבלי' מתברר שהביטוי שגור קצת על לשונו של רש"י האמיתי (6 פעמים על כל הש"ס) וביותר בלשונו של התוס' בכתובות (7 פעמים ובמסכת זו בלבד) ועוד פע"א בדברי הר"ש.

הצעות מחקר:
לבדוק מי מחבר התוס' על כתובות ויחסו לבעל התוס' של תענית, וכן לר"ש...

(מעניין שהברור החל בעקבות שאלת הגמרא מי קדים )