' דאמר רבי יוסי בר חנינא מאי דכתיב {ירמיה נ-לו} חרב אל הבדים ונואלו חרב על שונאיהן של תלמידי חכמים שעוסקין בד בבד בתורה ולא עוד אלא שמטפשין שנאמר ונואלו ולא עוד אלא שחוטאין '

ולמה לא נאמר שאף יכולים להחטיא אחרים. ולא רק להיות חוטאים.
ואולי לעצמם אין מי שיתקן אותם -מהרש"א. אבל לגבי אחרים -יכול שישאל רב נוסף(למרות שצריך שיהיה לו רב אחד-עשה לך רב), או שהשואל יענה לו על אותה פסיקה -ויהווה מעין חברותא.. כאשר יעלה טענה שכנגד.