.

מלשון הכתוב, אין ספק. ספר בראשית אף מגלה את אזננו טרם מתחיל הסיפור, כי ה' מנסה את אברהם. ודוק - את אברהם, לא את יצחק. וכן בסוף הסיפור, דבר מלאך ה' אל אברהם, כי יען אשר עשית את הדבר הזה, ולא חשכת, וגו'.

וכן גם התנאים, כפי שלמדנו כי עשרה נסיונות נתנסה, וכו'.


אבל בדף של היום, ראינו משהו אחר. אחר לגמרי:

א"ר שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: שלשה שאלו שלא כהוגן...

וכתיב: "אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי"
"אשר לא צויתי" - זה בנו של מישע מלך מואב, שנאמר: "ויקח את בנו הבכור אשר ימלך תחתיו ויעלהו עלה".
"ולא דברתי" - זה יפתח.
"ולא עלתה על לבי" - זה יצחק בן אברהם


שימו לב באיזו חבורה שם הדרשן את אברהם אבינו, ותחת איזו כותרת. מישע מלך מואב ששחט את בנו קרבן לכמוש - ולמרבית הזוועה ניצח לאחר מכן, יפתח הגלעדי שהקריב את בתו - ואברהם אבינו בעקדת יצחק.

סובבו את זה ימינה או שמאלה, היפכו והיפכו - הדרשן אינו מתאר את עקדת יצחק כרגע השיא של אברהם אבינו. לא כעמידה בנסיון קשה משאול, אלא כמשהו שה' כלל לא התכוון שיקרה. "ולא עלתה על לבי".


הגמרא אצלנו אינה יחידה בהתייחסות זו. הנה, במסרש רבה לספר בראשית, כך מצאנו:

מר ר' אחא: אף את לפניך שיחות!
אתמול אמרת לי: "כי ביצחק יקרא לך זרע"
וחזרתה ואמרת לי: "קח נא את בִנך את יחידך"
ועכשיו את אומר לי: "אל תשלח ידך אל הנער"!

אמר לו הקב"ה: אברהם! "לא אחלל בריתי", "ואת בריתי אקים את יצחק".
בשעה שאמרתי לך "קח נא את בנך" וגו', "ומוצא שפתי לא אשנה", כך אמרתי לך, שחטהו?! לא! "העלהו"! אסיקתיניה - אחתיה.

ובאותו הכיוון ניתן לראות גם בילקוט שמעוני, פרשת וארא:

הנסיון העשירי: "ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם"...

...משל למה הדבר דומה?
למלך שאמר לאוהבו: מתאוה אני לראות על שלחני תינוק קטן. מיד הלך אוהבו והביא את בנו, והעמידו על השלחן לפני המלך, והלך והביא את החרב לשחטו.
וצווח המלך עליו: מה אתה עושה!
א"ל: והלא אמרת לי מתאוה אני לראותו, א"ל שמא מת.
כך אמר הקב"ה לאברהם: "קח נא את בנך".
"וישלח אברהם את ידו" וגו'.
א"ל: "אל תשלח ידך אל הנער".
א"ל: והלא אתה אמרת לי: "קח נא את בנך!"
א"ל: שמא אמרתי לך לשחטו?! הוי: "לא אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה":