"דאמר רב חסדא מלך וצבור מלך נכנס תחלה לדין שנאמר (מלכים א ח) לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל [וגו']
וטעמא מאי? איבעית אימא: לאו אורח ארעא למיתב מלכא מאבראי.
ואיבעית אימא: מקמי דליפוש חרון אף".

רש"י מסביר שאם העם יכנס תחילה לדין, אם כן יתכן וכאשר יגיע תורו של המלך להישפט, הוא עלול לקבל חרון אף בגלל האחריות שלו בתור מלך ואם הציבור חוטא, גם הוא צריך להיענש.


לכאורה, לא כל כך מובן, ממה נפשך, אם אכן יש למלך אחריות ומגיע לו עונש בעבור פשעי הדור, אז למה שנרחם עליו ושלא יהיה דין צדק?
ואם באמת לא מגיע לו עונש ועיקר האשמה על הציבור, למה שנחשוש שיקבל עונש? וכי חשיד קודשא בריך הוא שלא יוציא דין אמת?

ועוד שאלה, דברי רב חיסדא שמלך נכנס תחילה, היה לגבי דין אצל הקב"ה או בדיני אדם?
אני הבנתי בפשטות שמדובר בדיני אדם, ולכן לכאורה האיבעית אימא השני לא רלוונטי.