לדעת שמואל "מותר לישן בכילה בסוכה אף על פי שיש לה גג והוא שאינה גבוהה עשרה", על דבריו אלא של שמואל הגמרא מקשה מהמשנה (פרק ב משנה א) "הישן תחת המיטה בסוכה לא יצא ידי חובה" ומיישבת הגמרא- "תרגמה שמואל במטה גבוהה עשרה", כלומר שמואל ביאר את המשנה באופן שלא תהיה ממנה סתירה לשיטתו.
'תרגמה' באופן כזה הוא יחודי. בדרך כלל אין דרכו של האמורא לומר 'תרגמה' על מנת ליישב את שיטתו, אלא על מנת ליישב את דברי חברו. לדוגמא בפסחים (יב ב) "תרגמה אביי אליבא דרבא". בגיטין (ס ב) ובבבא מציעא (קז א), "תרגמה שמואל אליבא דרב". [במקורות שראינו האמורא מתרגם את דברי בן מחלוקתו, ואין לתמוה על זה לפי שבקשו את האמת וראה את לשון ה'מר קשישא' (ערך תרגמה) שכתב, "והמוסר נפלא, שראוי לאדם שיחפש בזכות בעלי דינו שכנגדו כמו שמחפש בזכות עצמו. ואריסטו בספריו הזהיר על זה הובא במורה נבוכים (ח"ב פט"ו)].
אצלנו לעומת זאת, שמואל עצמו הוא המבאר את המשנה לפי שיטתו. תרגמה כזה מצאנו גם במסכת נדה (ה ב) שם 'זעירי' מיישב את דברי עצמו.